בין אם מדובר בטיפול, אימון או אפילו בשיחה עם הילדים נראה לי קצת צביעות מצידי לדובב אחרים להתמודד עם הפחדים שלהם כשאני בעצמי מתקשה לשנות את נקודת המבט שלי.
אז הנה….אני מתחילה צעדים ראשונים ומבקשת להתמודד עם הפחד האישי שלי (מהפייסבוק וחבריו). ופתאום…כמו שבדרך כלל קורה לי….אני מתבוננת… מוצאת תמונה אחת שממחישה בלי מילים את מה שאני מרגישה … כך גם התמונה הזו. בעצם כמו גרגר תירס…
כך כולנו…עם קצת סבלנות, מרחב חם ואוהב, כזה המאפשר לנו זמן התפתחות, בדיוק ברגע הנכון ובהתאם לקצב האישי …כשנרגיש מוכנים ניפתח לעולם.
מאחלת לכל שותפיי לדרך ולעצמי את המרחב, הטמפרטורה והקצב המתאים לנו. איזו תמונה מדהימה?!
