לכל אחד מאיתנו יש מילה שמטריפה אותו – "משעמם לי" זה השילוב שלי.
יצאנו לצפון להתבונן…על אנשים, נופים, פרפרים ובעיקר על עצמנו כמשפחה.. אני מנסה להקשיב למה שהם אומרים לי ומרגישים, מנסה להבין ולומדת תוך כדי על ההבדלים בנינו…מבחינתי זה תהליך מרתק ללמוד על מהם תחומי העניין שלהם ומה שלי, ללמוד על השוני, להתבונן עליהם בעיניים סקרניות ולקבל שהנייד כרגע יותר מעניין מפרפרים שעפים סביבנו בהמוניהם.
אני כמותם בעצם….הפכתי את הנייד לכלי שמרחיב את ההתבוננות, בעזרתו אני מחפשת, מכוונת, מבקשת "לראות משהו מעניין במקום רגיל…" ומצלמת…ברקע נשמעו קולות אהובים ומוכרים: "אמא, בואי כבר – את כל שנייה נעצרת!…"
ו…פתאום הבנתי איזה כייף…הרי בשגרה.. מתי אני נעצרת רגע….פשוט להתבונן..
תודה לילדיי על השיעור ותודה לעצמי על היכולת לראות אותם ובו בזמן גם לראות חתול ג'ינג'י יושב על מדרגות ג'ינג'יות בבוקר צפוני….מעניין אם תזהו את המיקום …
